<h1>שבלי הלקט סימן קי"ז</h1>
<h2>דף נא:</h2>
בספר התרומה סכין ומפרכין לו לאדם. דווקא שמן, אבל חלב או שומן אסור, לפי שנמחה והוה ליה נולד, כמו אין מרסקין לא את השלג ולא את הברד. ובחול מותר לסוך חטטין מחלב ואיסור. ואע"ג דסיכה כשתייה, מן ותבא במים בקרבו (תהלים ק"ט, י"ח). וזר אסור לסוך שמן תרומה מלא יחללו (ויקרא כ"ב, ט"ו). קראי אסמכתא, ומדרבנן אינו אסור אלא כי עביד לתענוג אבל משום צערא כגון לחטטין או למכה שרי. ומותר להסיר גלדי מכה וגלדי צואה ואפילו משום תענוג. ולבהמה משום תענוג אסור, משום צער מותר. ומורסא מותר להוציא ממנה לחה ואע"פ שיש בה דם, כדאמרינן [ק"ז ע"א] המפיס מורסא, אם לעשות לה פה חייב ואם להוציא לחה פטור.
<h2>דף סו:</h2>
אמר מר עוקבא מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש. ומותר להחזיר את השבר בשבת. ומותר לסחוף את הכוס על גבי הטיבור בשבת. ומותר לסוך בכפות רגלי האדם שנשבר שמן ומלח ולומר כשם שצלול זה השמן כך יצלול יינו של פלוני. בספר יריאים אסור להניח בגד על המכה שיוצא ממנה דם, מפני שהדם יצבע אותו. ואסור להוציא דם מן המכה כדאמרי' ואם להוציא דם כאן וכאן אסור. הילכך יש לרחוץ את המכה או במים או ביין תחילה כדי שלא יהיה דם על פי המכה שיצבע את הבגד.
<h2>דף קט.</h2>
אמר מר עוקבא מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש. ומותר להחזיר את השבר בשבת. ומותר לסחוף את הכוס על גבי הטיבור בשבת. ומותר לסוך בכפות רגלי האדם שנשבר שמן ומלח ולומר כשם שצלול זה השמן כך יצלול יינו של פלוני. בספר יריאים אסור להניח בגד על המכה שיוצא ממנה דם, מפני שהדם יצבע אותו. ואסור להוציא דם מן המכה כדאמרי' ואם להוציא דם כאן וכאן אסור. הילכך יש לרחוץ את המכה או במים או ביין תחילה כדי שלא יהיה דם על פי המכה שיצבע את הבגד.
<h2>דף קכט.</h2>
תנו רבנן מפקחין על ספק נפשות בשבת והזריז הרי זה משובח, ואין צריך ליטול רשות מבית דין. כיצד נפל לים ואינו יכול לעלות, טבעה ספינתו בים ואינו יכול לעלות, יורדין ומעלין אותו ואינו צריך ליטול רשות מבית דין. תינוק שנכנס לבית ואינו יכול לצאת שוברין לו דלתות הבית ואפילו הן שלאבן ומוציאין אותו משם ואינו צריך ליטול רשות מבית דין. מחמין חמין לחולה בשבת בין להשקותו בין לרפאותו. ר' אליעזר אומר אין אומרים המתינו לו שמא יחיה אלא ספיקו דוחה את השבת ולא ספק שבת זו אלא אפילו ספק שבת אחרת. ואין אומרין ייעשו דברים הללו בגוים ובקטנים אלא בגדולים שבישראל. ואין אומרים ייעשו דברים הללו על פי נשים, על פי כותים, אלא מצרפין דעת ישראל עמהן. פי' כל זה בחולה שיש בו סכנה. אבל אין בו סכנה אומר לגוי ועושה, דאמירה לגוי שבות, ובמקום פיקוח נפש לא גזרו רבנן.
